רשות שוק ההון חושפת חוסר פיקוח על נכסים אלטרנטיביים בקרנות פנסיה. מה המשמעות לחוסך? ומה ההבדל בין הוראת שוק להוראת גבול?
אסף נחמני, הממונה על חטיבת ההשקעות ברשות שוק ההון, לא הסתיר את הדאגה. הוא מרים דגל אדום על סכום שמסתתר בתוך תיקי ההשקעות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה: יותר מ-300 מיליארד שקל. הכסף הזה שייך לכם, אבל הוא נמצא בנכסים שאינם מסחירים בבורסה, ולכן הפיקוח עליהם הוא דליל בהשוואה ליתר השוק. המספר עצמו גדול, אבל הבעיה האמיתית היא החוסר בבדיקה שוטפת של שווי נכסים אלו.
המיקוד לא נמצא במניות המוכרות של תאגידים גדולים, שיש להן מחיר יומי ברור. כאן מדובר בנכסים אלטרנטיביים, כמו קרנות פרייבט אקוויטי או פרויקטים נדל"ניים ספציפיים. אלו נכסים שאין להם 'מסך מחירים' חי, ולכן קביעת השווי שלהם תלויה בשיערוך פנימי של הקופה. זהו החולשה במערכת: כשהנכס לא נסחר בחופשיות, השקיפות נופלת, והפער בין השווי האמיתי לזה המוצג יכול להתרחב.
הנכס הבלתי נראה
כדי להבין את הרזל, צריך להבין מה בדיוק נמצא בתוך הקופה. מדובר בנכסים שאין להם מחיר סחירה יומי, כמו מניה של תאגיד מוכר. כאן נכנסים קרנות השקעה פרטיות, אג
המתמטיקה של העברת ערך
מה קורה כששווי הנכס הזה לא מעודכן? מתחיל תהליך של עיוות. גורם בשוק, כפי שדווח בגלובס, הסביר את המנגנון בצורה קרה ויבשה: יש העברת ערך בין עמיתים. אם השוק ירד, אבל השיערוך הישן עדיין מציג שווי גבוה, החוסך שיוצא מהקופה מקבל יותר מדי כסף על חשבון אלו שנשארו.
המצב ההפוך לא פחות בעייתי. אם השוק עלה, אבל השיערוך לא הוכר, החוסך שמצטרף רוכש את המניה בזול, שוב על חשבון אלו שכבר מחזיקים. זהו מצב של לא צד זוכה: מי שעזב או נשאר, מישהו נפגע. נחמני עצמו התייחס לכך כאל בעיית הוגנות מול החוסכים.
הפרקטיקה בשטח מציגה תמונה מעניינת יותר. חלק מהחברות משערכות את הנכסים בתדירות גבוהה, אך לא כולם. הסיבה? עלות. שיערוך הוא תהליך יקר. ככל שתדירות השיערוך גבוהה יותר, כך העלות גבוהה יותר. הרשות רוצה להגביר את התדירות, מה שיכפה על המוסדיים להשקיע יותר כסף בבדיקות, תמורת שקיפות רבה יותר.
למה זה קורה דווקא עכשיו?
הבעיה לא חדשה, אבל היא הפכה לחמורה יותר. בעבר, נכסים אלטרנטיביים היו נתח שולי בתיקי ההשקעות. כיום, מדובר בהיקף עצום. הרשות רואה בזה נקודת עיוורון, והיא מנסה לתקן את הרגולציה כך שתתאים למציאות בשטח.
השורה התחתונה לחוסכים: אל תתקשרו עם קופת הגמל שלכם ותשאלו "כמה שווה המניה?" כי התשובה עלולה להיות לא עדכנית. השאלה היא האם תרצו לשלם יותר דמי ניהול כדי לקבל תשובה מדויקת יותר.
הכלי הנכון לעסקה
אם אתם משקיעים בנכסים סחירים, כמו מניות, יש כלי שיעזור לכם לשלוט במחיר. מדובר בהוראות מסחר. הבעיה של רוב המשקיעים היא שאינם מבחינים בין סוגי הפקודות, ומשלמים על כך בSlippage, פער בין המחיר הצפוי למחיר הביצוע.
הוראת שוק (Market Order) מבטיחה ביצוע, אך לא מחיר. הוראת גבול (Limit Order) מבטיחה מחיר, אך לא ביצוע. הבחירה בין השניים היא לא פרט טכני, אלא החלטת ניהול סיכונים. בזמן תנודתיות, ההבדל יכול להיות משמעותי.
המספרים מדברים בעד עצמם
300 מיליארד שקל זה המון כסף. אבל עוד יותר מזה, זה הכסף שלכם. הרשות מנסה להגביר פיקוח, והחברות מנסות לחסוך בעלויות. בסופו של דבר, החוסך הוא זה שנשאר עם החשבונית. השאלה היא האם תרצו לשלם יותר דמי ניהול כדי לקבל תשובה מדויקת יותר.
התשובה אינה חד-משמעית. אבל מה שבטוח הוא שהפער בין השווי האמיתי לשווי שהחוסכים רואים, הוא לא פרט טכני. זהו סיכון שיש לנהל.
Frequently asked questions
Keep subscribing to שירה ביטוןHer next filing reaches you the moment it publishes, on her own subdomain.
Subscribe