מ-1,600 ל-4,800: כך שילשה איראן את מתקפות הסייבר על ישראל בתוך שנה

בעוד עולם הסייבר הישראלי נוהג להתמקד בגיוסי ההון של הסטארט-אפים ובאקזיטים המסחררים של תעשיית ההגנה, מספרים חדשים שהגיעו מראש מערך הסייבר הלאומי מזכירים עד כמה החזית הדיגיטלית מול איראן הפכה למציאות יומיומית ומאיימת. הזינוק במתקפות אינו תיאורטי, אלא מתועד במספרים חדים וברורים.

יוסי קרדי, מנכ"ל מערך הסייבר הלאומי, חשף בראיון לעיתון הגרמני "די וולט" נתונים שממחישים את עוצמת ההסלמה. הוא הציג השוואה ישירה בין שתי נקודות זמן, שממנה עולה תמונה חד-משמעית של מערכה דיגיטלית שהולכת ומתעצמת משנה לשנה, בקצב שקשה להתעלם ממנו.

שילוש תוך שנה

לפי הנתונים שהציג קרדי, בחודש יוני 2025 רשמו הרשויות בישראל כ-1,600 אירועי סייבר עוינים. לעומת זאת, באותו חודש עצמו בשנת 2026 זינק המספר לכ-4,800 אירועים, כלומר פי שלושה בתוך שנה בלבד. מדובר בקפיצה שממחישה בבירור את קצב ההתעצמות של הלוחמה הדיגיטלית.

יש לציין ששני המספרים נמדדו בתקופות של עימות צבאי גלוי בין המדינות, מה שהופך דווקא את ההשוואה השנתית למדד המשמעותי ביותר. העובדה שגם על רקע לחימה פעילה נרשם גידול כה משמעותי מלמדת שהמרחב הקיברנטי הפך לזירת קרב מרכזית ומתמשכת בפני עצמה.

ההקשר הרחב יותר מחזק את התמונה. על פי נתוני מערך הסייבר, בשנת 2025 כולה טופלו יותר מ-26,000 מתקפות סייבר, עלייה של 55 אחוזים בהשוואה לשנת 2024. הנתון הזה ממחיש שאין מדובר באירוע חד-פעמי אלא במגמה מתמשכת של גידול חד בהיקף האיומים.

מי הם היעדים

אחד ההיבטים המדאיגים ביותר הוא רוחב היעדים של המתקפות. לדברי קרדי, ההתקפות כוונו כלפי מערכות המשמשות את התשתיות הקריטיות של ישראל, כלפי ארגונים מרכזיים, אך גם כלפי עסקים קטנים ובינוניים וכלפי הציבור הרחב, מה שמראה שאיש אינו חסין מפני האיום.

כדוגמה לעסקים הקטנים שנפגעו, ציין קרדי בין היתר משרדי עורכי דין ומשרדי רואי חשבון. מדובר בארגונים המחזיקים במידע רגיש ביותר של לקוחות רבים, ולכן הם מהווים יעד אטרקטיבי לתוקפים המבקשים להשיג מידע בעל ערך או לפגוע ברשת אמון רחבה.

עם זאת, לצד תמונת האיום הקשה, קרדי מסר גם בשורה חשובה. לדבריו, ישראל הצליחה להדוף את המתקפות שכוונו כלפי התשתיות הקריטיות, כלומר המערכות החיוניות ביותר לתפקוד המדינה. מדובר בהישג משמעותי, המעיד על היערכות הגנתית שהוכיחה את עצמה בשעת מבחן.

נשק ה-wiper

המתקפות אינן מסתפקות בגניבת מידע או בכופר. ב-6 במרץ 2026 פרסם מערך הסייבר הלאומי אזהרה פומבית שאישרה גל של מתקפות סייבר איראניות המכוונות כלפי ארגונים ישראליים באמצעות תוכנות מסוג wiper, נשק דיגיטלי שנועד למחוק מידע ולהשבית מערכות.

בניגוד למתקפות כופר, שבהן התוקף מעוניין בדרך כלל בתשלום ולכן משאיר סיכוי לשחזור המידע, מתקפות ה-wiper נועדו לגרום נזק הרסני ובלתי הפיך. המטרה אינה רווח כספי אלא פגיעה תפקודית ופסיכולוגית, מה שמעיד על אופי המונחה מניעים מדיניים ולא פליליים.

מאפיין זה ממחיש את ההבדל המהותי בין תקיפה פלילית לתקיפה מדינתית. כאשר מאחורי המתקפה עומדת מדינה, המטרה עשויה להיות פגיעה באמון הציבור, זריעת כאוס או שיבוש שירותים חיוניים, ולא בהכרח השגת רווח, ולכן ההגנה מפניה דורשת חשיבה אסטרטגית שונה.

המשמעות להמשך

הנתונים שחשף ראש מערך הסייבר מחדדים כי החוסן הדיגיטלי הפך לחלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של ישראל. ההגנה על התשתיות הקריטיות, לצד סיוע לעסקים קטנים שאינם ערוכים לבדם מול תוקף מדינתי, הופכת למשימה לאומית שדורשת שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי.

בסופו של דבר, הזינוק החד במתקפות אינו רק אתגר טכנולוגי אלא גם מבחן עמידות מתמשך. ככל שהלוחמה הדיגיטלית תמשיך להתעצם, יכולתה של ישראל לשמור על התשתיות החיוניות מתפקדות ולחזק את המודעות של הציבור והעסקים תהיה קריטית לא פחות מכל מערך הגנה טכני מתקדם.