בזמן שכל העולם מדבר על בינה מלאכותית, בישראל מתחוללת בשקט מהפכה אחרת: המחשוב הקוונטי. סוקרים את גל הגיוסים, החברות המובילות, המרכז הלאומי והצפיפות חסרת התקדים, הכול על בסיס פרסומים ומקורות גלויים.
בזמן שכמעט כל שיחה בעולם הטכנולוגיה נסבה סביב הבינה המלאכותית, בישראל מתחוללת בשקט מהפכה אחרת, פחות מוכרת אך לא פחות מרתקת: המחשוב הקוונטי. מדינה קטנה אחת מצליחה שוב לשחק בליגה של הגדולות, והפעם בזירה שנחשבת לאחת המורכבות ביותר במדע ובתעשייה כולה.
בכתבה הזו נסקור בנחת את פריחת הקוונטים הישראלית: כמה כסף גויס, מי הן החברות המובילות, מה תפקידו של המרכז הלאומי, ומדוע דווקא ישראל בולטת כל כך בתחום. לאורך כל הדרך נישען על פרסומים ומקורות גלויים בלבד, בלי להוסיף דבר משל עצמנו ובלי להגזים.
חצי מיליארד דולר בשנה אחת
נתחיל מהמספרים, והם מרשימים למדי. על פי הפרסומים, חמש חברות קוונטים ישראליות גייסו יחד כחצי מיליארד דולר בשנת 2025 בלבד: Quantum Art, Classiq, QuamCore, Qedma ו-Quantum Machines. יחד הן מכסות כמעט כל שכבה של מחסנית הקוונטים, מהחומרה ועד תוכנות תיקון השגיאות.
השחקניות המובילות
בראש החבורה ניצבת Quantum Machines. על פי הפרסומים, החברה גייסה 170 מיליון דולר בסבב C בפברואר 2025, מה שהביא את סך גיוסיה ל-280 מיליון דולר ולשווי מוערך של כ-700 מיליון דולר. חומרת הבקרה שלה מותקנת כיום במערכות קוונטיות ביותר משלושים מדינות, והיא אף מפעילה את המרכז הקוונטי הלאומי.
גם החברות האחרות אינן מפגרות מאחור. על פי הפרסומים, Quantum Art גייסה 100 מיליון דולר בסבב A בדצמבר 2025 והגיעה לסך של 124 מיליון דולר, בעוד Classiq השלימה סבב של 30 מיליון דולר בנובמבר 2025 והגיעה לכ-200 מיליון דולר, עם משקיעים כמו AMD, קוואלקום, IonQ וסופטבנק.
גם השורה הבאה של השחקניות מציגה צמיחה יפה. על פי הפרסומים, Qedma גייסה 26 מיליון דולר בסבב A ביולי 2025, וגם QuamCore גייסה 26 מיליון דולר בסבב A באוגוסט 2025, כך שסך גיוסיה הגיע ל-35 מיליון דולר, ובהם מענק של 4 מיליון דולר מרשות החדשנות הישראלית.
גיבוי ממלכתי
מאחורי כל אלה עומדת גם המדינה עצמה. על פי הפרסומים, המרכז הישראלי למחשוב קוונטי ויוזמת הקוונטים הלאומית הזרימו יחד כ-1.2 מיליארד שקל של מימון ציבורי אל המחקר והתשתיות בתחום. המרכז עצמו הוקם כמתקן לאומי רב-שיטתי בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, וממנו יוצאת חלק מהפעילות.
צפיפות חסרת תקדים
אחד הנתונים המפתיעים ביותר נוגע לצפיפות. על פי הפרסומים, ישראל מייצרת חברות קוונטים בקצב מהגבוהים בעולם: בערך אחד מכל שלוש מאות סטארטאפים ישראלים עוסק במחשוב קוונטי, לעומת כאחד מכל אלפיים סטארטאפים בארצות הברית. פער עצום שממחיש עד כמה התחום מושרש כאן עמוק.
המבט אל וול סטריט
הבשלות של התחום כבר מגיעה גם אל שוקי ההון. על פי הפרסומים, שתי חברות ישראליות, Quantum Art ו-Classiq, נמצאות במגעים להנפקה בוול סטריט דרך מיזוגי SPAC, בשווי שעשוי להגיע עד חמישה מיליארד דולר לכל אחת. זהו סימן ברור לשאפתנות ולביטחון שאופפים את הענף כולו בימים אלה.
למה דווקא ישראל
מה עומד מאחורי ההצלחה הזו? התשובה טמונה בשילוב של כמה גורמים: מאגר עמוק של כישרונות בפיזיקה ובהנדסה, תרבות יזמות עזה, קשרים הדוקים בין האקדמיה לתעשייה ותמיכה ממשלתית עקבית לאורך זמן. כל אלה יחד יוצרים קרקע פורייה במיוחד לטכנולוגיה כה מורכבת ותובענית.
יתרון נוסף טמון בפריסה הרחבה. על פי הפרסומים, החברות הישראליות פרושות על פני כמעט כל שכבות המחסנית הקוונטית, מהחומרה ומערכות הבקרה ועד תוכנות תיקון השגיאות, ולא רק על נדבך יחיד. פיזור כזה מעניק לאקוסיסטם המקומי חוסן ויכולת מסוימת להשלים את עצמו מבפנים.
הזהירות שמאחורי ההתלהבות
לצד ההתלהבות, ראוי לשמור על מידה של פיכחון. המחשוב הקוונטי עדיין נמצא בחיתוליו, ומחשבים קוונטיים מעשיים ועמידים לשגיאות עשויים להיות רחוקים עוד שנים רבות. יש פער בין ההייפ למציאות, והשווי הגבוה של החברות רץ לא פעם הרבה לפני ההכנסות בפועל.
בסופו של דבר, מסתמן שישראל אינה רק אומת הבינה המלאכותית, אלא בונה בשקט גם אומה קוונטית. השאלה הפתוחה היא אם תצליח להפוך את ההובלה המוקדמת ליתרון בר-קיימא לאורך זמן. אך היסודות, כך נראה, כבר נבנים כאן ועכשיו, לבנה אחר לבנה, בשקט ובעקביות.
הקשר טוב סביב Quantum Machines.
כתבה מאוד שימושית על Quantum Machines.
עוקב אחרי Quantum Machines וזה עוזר.
נאמר היטב.
נקודה טובה.
Keep following נועה אברהםHer next filing reaches you the moment it publishes, on her own subdomain.
Follow