מדידות חדשות מראות טמפרטורות שיא באוקיינוסים, ריכוזי פחמן דו-חמצני חסרי תקדים וגלי חום ימיים שכיסו כ-82 אחוזים מהים. סקירה של הנתונים האקלימיים המדאיגים של 2026.
האוקיינוסים, הנחשבים למווסת הגדול של אקלים כדור הארץ, שוברים לאחרונה שיא אחר שיא. נתונים חדשים שפורסמו במהלך שנת 2026 מציירים תמונה מדאיגה למדי: מים חמים מאי פעם, ריכוזי גזי חממה שלא נראו כמותם, וסימנים ברורים לכך שקצב ההתחממות הגלובלית אינו מאט כלל. הנה מה שהמספרים העדכניים באמת מספרים לנו.
שיא חדש בטמפרטורת פני הים
לפי נתוני שירות קופרניקוס האירופי, חודש יוני 2026 היה החם ביותר שנמדד אי פעם באוקיינוסים. הטמפרטורה הממוצעת של פני הים הגיעה ל-21.0 מעלות צלזיוס ב-21 ביוני, ובכך עקפה את השיאים היומיים של 2023 ושל 2024 בכעשירית המעלה. אולי זה נשמע מעט, אך בקנה מידה של אוקיינוס שלם מדובר בכמות אדירה של חום.
מאחורי ההפרש הקטן לכאורה מסתתרת אנרגיה עצומה. כדי לחמם את כל שכבת המים העליונה של האוקיינוסים בשבריר של מעלה נדרשת כמות חום שקשה בכלל לתפוס במחשבה. החום הזה אינו נעלם, אלא נאגר בתוך המים ומשפיע בהמשך על מזג האוויר, על הזרמים הימיים ועל מערכות אקולוגיות שלמות ברחבי העולם.
גלי חום שכיסו את רוב הים
אחד הנתונים המטרידים ביותר נוגע דווקא להיקף. עד סוף חודש יוני 2026, כ-82 אחוזים משטח האוקיינוס העולמי חוו תנאים של גל חום ימי בעוצמות שונות. מדובר בהיקף השני בגודלו שנמדד אי פעם, אחרי שנת 2024 שבה הושפעו כ-83 אחוזים מהים. במילים אחרות, כמעט כל האוקיינוס היה חם בצורה חריגה מאוד.
גלי חום ימיים אינם רק נתון מספרי מופשט על גבי גרף. הם עלולים לפגוע קשות בשוניות אלמוגים, לשבש את חיי הדגה ולהשפיע על מקורות המחיה של מיליוני בני אדם התלויים בים. באזורים כמו צפון האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי הצפוני נמדדו חריגות של יותר ממעלה וחצי מעל הממוצע הרב-שנתי.
פחמן דו-חמצני בשיא של כל הזמנים
התמונה כולה אינה מסתכמת כמובן במים בלבד. דוח שסיכם את שנת 2025 מצא כי ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה הגיע ל-425.6 חלקים למיליון, שיא חדש שלא נרשם כמותו. מדובר בעלייה של כ-53 אחוזים לעומת התקופה שלפני המהפכה התעשייתית, אז עמד הריכוז על כ-278 חלקים למיליון בלבד.
ולא רק פחמן דו-חמצני. גם המתאן וגם תחמוצת החנקן, שני גזי חממה מרכזיים נוספים, הגיעו בשנת 2025 לריכוזים גבוהים מאי פעם. הצטברות מתמשכת של הגזים הללו באטמוספרה היא בעצם המנוע שמזין את ההתחממות, וככל שהריכוז שלהם עולה, כך הולך וגדל האתגר לבלום את התהליך.
השנה החמה ביותר ללא אל ניניו
שנת 2025 נכנסת אל ספרי ההיסטוריה כאחת משלוש השנים החמות ביותר שנמדדו אי פעם. יתרה מזאת, היא הייתה השנה החמה ביותר בכלל שבה לא שררו כלל תנאי אל ניניו, אותה תופעה אקלימית שנוטה בדרך כלל להעלות את הטמפרטורות. כלומר, השיא נשבר הפעם גם בלי הדחיפה הטבעית שלה.
כעת התמונה עשויה אף להחריף. לפי הדיווחים, תופעת אל ניניו החלה להתפתח במהלך אמצע 2026, כאשר ארגון המטאורולוגיה העולמי הכריז על תחילתה כבר בראשית חודש יוני. מדענים צופים שהחודשים האחרונים של 2026 ישברו שיאי חום גלובליים נוספים, ושהמגמה הזו תימשך היטב גם לתוך שנת 2027.
מה צופה הארגון המטאורולוגי העולמי
התחזיות ארוכות הטווח אינן מרגיעות במיוחד. ארגון המטאורולוגיה העולמי מעריך שקיים סיכוי של 86 אחוזים שלפחות אחת מהשנים בין 2026 ל-2030 תעקוף את שנת 2024 ותהפוך לחמה ביותר שנמדדה עד כה. זהו אומדן שמצביע בבירור על כך שהשיאים הנוכחיים אינם בהכרח סוף פסוק.
יתרה מזאת, קיים סיכוי של 91 אחוזים שהטמפרטורה הממוצעת הגלובלית תחצה באופן זמני את הסף של מעלה וחצי מעל הרמות שלפני העידן התעשייתי, ולו בשנה אחת בלבד מתוך חמש הקרובות. סף זה נחשב מזה שנים לקו אדום סמלי במאמצים הבינלאומיים לבלימת שינוי האקלים.
למה כל זה חשוב
מעבר לשורה הארוכה של שיאים, לנתונים הללו יש משמעות מוחשית מאוד. אוקיינוס חם יותר עלול להזין סופות עוצמתיות יותר, להאיץ את עליית מפלס הים ולשבש מערכות אקולוגיות שהאדם כולו תלוי בהן. האקלים אינו מושג מופשט הרחוק מחיי היומיום, אלא מערכת שמשפיעה ישירות על מזון, על מים ועל ביטחון.
המסקנה העולה מנתוני 2026 ברורה למדי: מגמת ההתחממות נמשכת, וברוב המדדים אף הולכת ומתחזקת. עם זאת, הבנה מדויקת של המספרים היא הצעד הראשון והחשוב ביותר לקראת פעולה מושכלת. ככל שהמחקר המדעי ממשיך לעקוב אחר האוקיינוסים והאטמוספרה, כך גדל הסיכוי שההחלטות שיתקבלו יתבססו על עובדות ולא על השערות.
Keep subscribing to נועה כהןHer next filing reaches you the moment it publishes, on her own subdomain.
Subscribe