ישראל כמעבדת שמש ענקית: מכון ויצמן מוביל את המעבר לאנרגיה ירוקה

ישראל נהנית מתנאי טבע שהופכים אותה למקום אידיאלי לפיתוח אנרגיה נקייה. לפי מכון ויצמן למדע, עם ממוצע של יותר משלוש מאות ימי שמש בשנה, המדינה משמשת מעבדה טבעית ואידיאלית לבחינת חלופות סולאריות, והמכון עצמו הפך בשנים האחרונות לאחד הגופים המדעיים המובילים בתחום זה, הן במחקר והן במעבר בפועל לאנרגיה מתחדשת.

מהפכת החשמל הירוק

הצעד הבולט ביותר של המכון בשנים האחרונות הוא מעבר מלא לאנרגיה מתחדשת. לפי מכון ויצמן למדע, המכון חתם על חוזה עם חברת אנלייט לרכישת חשמל ירוק המופק מאנרגיית שמש, אשר יכסה את מלוא צריכת החשמל של הקמפוס, מהלך שהוכרז בתחילת ינואר של שנת אלפיים עשרים וחמש והציב את המכון בחזית הקמפוסים המקיימים.

מדובר בצריכה משמעותית של אנרגיה. לפי מכון ויצמן למדע, צריכת החשמל השנתית של הקמפוס עומדת על כמאה עשרים מיליון קילוואט שעה, כאשר עד שנים עשר אחוזים ממנה כבר מיוצרים על ידי תאים פוטו וולטאיים המותקנים בשטח המכון עצמו, ולצד המעבר לספק ירוק מתוכננת גם התקנת פאנלים נוספים.

מחצית מטביעת הרגל הפחמנית

למעבר הזה יש השפעה סביבתית ניכרת. לפי מכון ויצמן למדע, המעבר לחשמל מתחדש במאה אחוזים צפוי לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית של המכון בכמעט מחצית, וזאת משום שכחמישים ושניים אחוזים מהפליטות של המכון נובעות מצריכת חשמל עבור תשתיות כמו מיזוג אוויר ואספקת מים.

הנהלת המכון רואה במהלך אבן דרך. לפי מכון ויצמן למדע, נשיא המכון פרופסור אלון חן ציין כי המעבר לחשמל ירוק במאה אחוזים מציב את מכון ויצמן בחזית הקמפוסים המקיימים, אמירה המשקפת את השאיפה להפוך את המוסד למופת של אחריות סביבתית לצד המצוינות המדעית שלו.

מעבדה טבעית עם שפע שמש

היתרון האקלימי של ישראל אינו רק סיסמה אלא בסיס למחקר של ממש. לפי מכון ויצמן למדע, ריבוי ימי השמש הופך את המדינה למקום מתאים במיוחד לבחינת טכנולוגיות סולאריות בתנאים אמיתיים, ובשל כך הוקמו במכון לאורך השנים מתקני מחקר ייחודיים שמנצלים את קרינת השמש העזה של האזור.

אחד המתקנים הבולטים הוא מגדל השמש. לפי מכון ויצמן למדע, מגדל השמש הוקם בשנת אלף תשע מאות שמונים ושמונה כמתקן בהספק של שלושת אלפים קילוואט ונחשב לאחד משלושת מתקני המחקר הסולאריים המתוחכמים בעולם, והוא כולל שישים וארבעה מראות עוקבות בגודל שבעה על שמונה מטרים וכן מגדל בגובה חמישים וארבעה מטרים עם חמש תחנות ניסוי.

הטכנולוגיות שמאחורי השמש

לצד המגדל פועל במכון גם כבשן שמש עוצמתי. לפי מכון ויצמן למדע, כבשן השמש נחנך בשנת אלף תשע מאות שמונים ושש כמתקן בהספק של חמישה עשר קילוואט, והוא כולל מראה בשטח של מאה מטרים רבועים המסוגלת להשיג ריכוזי קרינה של עד שבעת אלפים פעמים מעוצמת אור השמש הטבעי.

החוקרים במכון פיתחו לאורך השנים טכנולוגיות פורצות דרך. לפי מכון ויצמן למדע, פרופסור יעקב קרני והדוקטור אברהם קריבוס פיתחו מקלט בשם דיאפר המחמם אוויר לטמפרטורה של יותר מאלף ושלוש מאות מעלות צלזיוס, פיתוח שמדגים כיצד ניתן לרתום את חום השמש המרוכז לתהליכים תעשייתיים.

המחקר לא הסתכם בייצור חום בלבד. לפי מכון ויצמן למדע, פרופסור אמנון יוגב פיתח לייזרים המונעים באנרגיית שמש בנצילות של כעשרה אחוזים, בעוד פרופסור אברהם קוגן עסק בהפקת מימן ממתאן, לצד פרויקטים נוספים של אחסון אנרגיה וייצור דלקים סולאריים.

מכון לקיימות סביבתית

המאמץ הסביבתי של המכון אינו מוגבל למתקן בודד אלא מעוגן במבנה מחקרי רחב. לפי מכון ויצמן למדע, הוקם במכון מכון לקיימות סביבתית המתמקד בשבעה תחומי מחקר מרכזיים, ביניהם אנרגיה מתחדשת, מחקר אקלים וחומרים ירוקים, מה שמאגד תחת קורת גג אחת את המחקרים הנוגעים לעתיד הסביבתי.

מבט אל העתיד

כך מצטיירת תמונה של מוסד מדעי שמשלב מחקר חלוצי עם יישום מעשי. לפי מכון ויצמן למדע, השילוב של שפע השמש הישראלי, מתקני מחקר ותיקים ומתקדמים ומעבר ממשי לחשמל ירוק הופך את המכון לדוגמה של האופן שבו מדע ואחריות סביבתית יכולים ללכת יד ביד, ומציב רף גבוה עבור מוסדות נוספים המבקשים לצמצם את השפעתם על האקלים.